לפנינו סיפור מפעים ומרגש עד דמעות, אותו סיפר מו"ר הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א:

לאחר אחד מ'שיעורי הרופאים' שמסרנו לפני רופאי ישראל, הבחנתי ברופא בכיר, הממתין לי מחוץ לפתח בית המדרש. כשפניתי אליו, ראיתי שהוא מרוגש מאוד, ובידו היתה שקית.

שאלתי אותו: דוקטור, רצית לומר לי משהו?

מחמת סערת-הרוחות בה היה נתון, היה קשה לו לדבר. הוא הכניס ידו לשקית, והוציא מתוכה סידור תפילה לתלמידים, השייך לבנו.

מה מיוחד כל כך בסידור הזה? – התעניינתי – מדוע גרם לך להתרגשות רבה כל כך?

והרופא סיפר: לפני כחמש עשרה שנה התחתנתי עם אשתי. כעבור כמה שנים בהם לא זכינו להיפקד, נודע לנו, כי על פי הרפואה, אין סיכוי שנזכה להביא ילדים לעולם.

משכך, החלטנו לאמץ ילד, וקיבלנו לאימוץ תינוק חמוד. גידלנו וחינכנו אותו בנאמנות ובמסירות רבה.

לפני כשנה – ממשיך הרופא לספר – הבן המאומץ עלה לכיתה א' בתלמוד תורה מסויים. כעבור כמה חודשים, נערכה לילדי הכיתה 'מסיבת סידור', בה קיבל כל ילד סידור תפילה מהודר.

והנה, לאחר המסיבה, הבחנתי שהבן נתון בהרגשת רוממות לא רגילה. פניו היו קורנות מאושר, היה אפשר לחוש את ההתרגשות הגדולה המתחוללת בקרבו.

גם כשהגענו הביתה הוא עדיין היה מרוגש מאוד. הרגשתי שהוא נתון בסערה נפשית. בני היקר – פניתי אליו – מה עובר עליך, מדוע אתה כל כך מרוגש?…

מה השאלה – תמה למולי – הרי קיבלתי היום סידור!

המשכתי להתעניין: ורק בגלל שקיבלת סידור אתה כל כך מרוגש ונסער?!

והבן, שעדיין בטוח שאני אביו הביולוגי, השיב כשעיניו מוצפות בדמעות: אבא, הרי עכשיו שיש לי סידור, וברוך ה' יודע אני להתפלל, אוכל לבקש מהבורא – תן לי אח!! כעת לא אפסיק להתפלל ולהתחנן – אנא ריבונו של עולם, חוס ורחם עלי, אני רוצה אח!…

כל כך ריחמתי על הילד הצדיק. ליבי ממש נחמץ. אך בוודאי שלא גיליתי לו שאין כמעט סיכוי שנוכל להביא ילד לעולם שיהיה כאחיו.

וכאן, פורץ הרופא בבכי, ומסיים את סיפורו:

מסיבת הסידור ההיא, נערכה לפני תשעה חודשים. היום, זכינו בסייעתא דשמיא להכניס את בננו הנולד לנו – לאחר 15 שנות עקרות – בבריתו של אברהם אבינו!…